אמרי שפר ב' טבת ה'תשע"ה
התגברות התאווה על השכל, היא שורש כל חטא.
זוג שיש לו מידי יום זמן רגוע של ארבע עיניים, זמן שבו הוא נמצא רק עם עצמו, הבית נראה אחרת.
"חייל ששואף להיות גנרל, יהיה מפקד מצטיין. אולם מי שישאף להיות מפקד בלבד - גם חייל פשוט לא יהיה"... (נפוליון)
''חיים מאפשרים לך לחלום, והחלום מאפשר לך לחיות''
הטייס שנחת (אצמיח לדוד)
לאחר שהטייס דניאל עשור סיים את שירותו הצבאי, הוא החליט שהוא יורד לארה"ב, שם הולך הוא להצליח ובגדול, והוא אכן הצליח. הוא הוציא תעודות טייס נוספות, ועבד כמדריך טייס בבית הספר לטיסה. הוא הרוויח משכורת של 31,000$ בחודש, קנה מטוס פרטי, והתחתן עם גויה. הסתובב הוא בחברת כמרים, שהבטיחו לו עתיד בכנסיה, ומחק מעליו כל סממן יהודי, ולא נותר לו כל קשר ליהדות (מלבד אימו שהתפללה עליו בדמעות שה' יפקח את עיניו ויחזור בתשובה).
פעם אחת, כאשר טס במטוסו הפרטי, נקלע דניאל לסערה, הוא ביקש בקשר אישור לנחיתת חירום, אך התשובה הייתה שלילית, אין מנחת מטוסים בסביבה. לחזור חזרה היה בלתי אפשרי בגלל הסערה, האפשרות היחידה הייתה להמשיך הלאה. דניאל היה מעל האוקיינוס האטלנטי, בדרך למיאמי. לאחר זמן, ביקש שוב שינחו אותו היכן לנחות, במגדל הפיקוח, לאחר שזיהו אותו במכ"מ, אמר הבקר שאין שום אפשרות לנחות בסביבה, עליו לחזור חזרה, דניאל השיב שהוא לא חוזר לסערה ושאין לו מספיק דלק. בשלב מסוים שני המנועים כבו, הדלק אזל. הבקר ממגדל הפיקוח שאל את דניאל: "מהיכן אתה"? דניאל השיב: "מישראל", שאל הבקר: "האם אתה יהודי"? "כן", השיב דניאל, "אז למה אינך מתפלל?! אתה נמצא במצב של חיים או מוות, אתה חייב להתפלל! אין שום מנחת מטוסים קרוב, רק מנחת נטוש של חיל האוויר", צעק אליו הבקר.
דניאל ביקש שיכוון אותו למנחת, אולי יצליח להגיע אליו בדאייה. דניאל כיוון את המטוס לעבר מנחת המטוסים הנטוש, הוא החל לאבד גובה, הבקר צעק אליו לנטוש את המטוס, הוא יכול לקפוץ ולצנוח לים. דניאל פותח את דלת המטוס, הוא מביט למטה ולא רואה כלום, הייתה עלטה מוחלטת, היה לו קר מאוד והוא נרטב מהגשם. תקף אותו פחד נוראי, אימת מוות, ליבו הלם בפראות. הוא חשב על המים הקרים, ועל הכרישים שמחכים לו למטה באוקיינוס, וגם איך בדיוק ימצאו אותו יחידות החיפוש? הוא חשב, ולבסוף החליט להיכנס פנימה ולסגור את הדלת.
המטוס המשיך לאבד גובה, ודניאל צעק בכל כוחו, צעקה אדירה: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"! מייד לאחר הצעקה, המטוס "נפגש" עם הקרקע, בחבטה עצומה. לדניאל לא היו כלל תנאים לנחיתה, לא הייתה ראות, לא היו אורות, ולא שום אפשרות לייצב את המטוס. המטוס התייצב לבד, "נסע" על הקרקע במהירות ודניאל לחץ על המעצורים.
מסתבר שדניאל נחת בדיוק במסלול הנחיתה הנטוש משנת 1974, כביש שצף מעל המים, בלי אורות ובלי תנאים. עד שהגיעו יחידות ההצלה, לדניאל היה הרבה זמן לחשוב, הוא חשב למה צעק "שמע ישראל", ולא משהו 'אחר'...? מה קרה?! הוא הגיע למסקנה שאימת המוות מוציאה את האמת העמוקה ביותר מתוכך. "כל הזמן בנכר, חייתי בשקר, בתוך מחיצה, בזהות בדויה, אבל האימה הנוראה, הוציאה ממני את האמת הגמורה שפורצת ועולה מעמקי הנשמה".
עזב הוא את אשתו הנוצרית, חזר לארץ ונכנס לישיבה. לאחר שהתחתן, למד דיינות בכולל הוראה והוסמך לרבנות, וכיום הוא הרב דניאל עשור שליט"א.
תאווה,שכל,חייל,גנרל,לחלום,טייס,יורד,ארה"ב,חיל האוויר,ישיבה,יחידות ההצלה,אמרי שפר,חוויית השבוע שלי,
